האם "כישלון" יכול להיות אחד הדברים הגדולים ביותר שקרו לכם אי פעם? בואו תשמעו כיצד למדה סטפני פוקס, מנהלת באגרגטור עליו דווחנו בסעיף הקודם Thrasio, לאמץ את הכוח החיובי של טעויות.
ה"כשל" הגדול הראשון ב-Thrasio היה בערך 5 חודשים לאחר שהתחילה הפעילות. זו הייתה עונת החגים הראשונה שלהם, והיו בבעלותם רק קומץ מותגים קטן יחסית להיום. ובטעות הם אפשרו ללקוחות לערום קופונים עבור אחד מהמוצרים שלהם. כלומר, לקוחות יכלו להמשיך להחיל קופונים על אותו מוצר בעגלה שלהם עד שעלותו הפכה 0 דולר לרכישה. וכמובן שהלקוחות רכשו ורכשו. עד שהבינו את זה ב – Thrasio חולקו קופונים בסך של 80,000 דולר.
שלא תבינו לא נכון, לא משנה עד כמה החברה מצליחה וכמה משאבים יש לה, גם עבורה זה המון כסף.
מי שדיווח על הטעות היה מנהל המותג, היו כמה גורמים בחברה שהיו אחראים לכך בסופו של דבר, אבל הוא זה שלקח את האחריות ודיווח למעלה.
המנכ"ל קרלוס קשמן הגיב כך לדיווח:"חיכיתי לזה… קליפת הבננה הגדולה הראשונה שלנו… זה לא בלתי צפוי ועם זאת עדיין יכול להכאיב, בעיקר כי זה גם לא הפעם האחרונה שזה יקרה לנו. אבל אנחנו נלמד מזה, נשתפר ונפתח מערכות כדי לנסות ולהימנע מכך בעתיד".
בתוך 3 שעות מרגע הדיווח על כישלון ערימת הקופונים, סמנכ"ל השיווק ברנדון הנדריקס ניהל את ניתוח האירוע שכלל: טלפונים, שיחות על מה שקרה וחשיבה משותפת איך בחברה הולכים לוודא שזה לא יקרה שוב. לאחר שהסתיים הניתוח, התכנסו המנהלים וכל שאר העובדים שלקחו חלק בדבר והרימו כוסית לחיי קליפת הבננה הראשונה שלהם.
ראיית "כישלון" כחוויה לימודית היא עניין של חשיבה
ב-Thrasio, טוענת סטפני, מדברים הרבה על "כשל קדימה". הגישה הפתוחה שלהם לטעויות היא חלק ממה שמאפשר להם לצמוח כל כך מהר ולהיות כל כך מוצלחים.
מול צרור עצום של הפסד כספי, המנכ"ל קרלוס נתן למנהלים ולעובדים את הביטחון לנסות דברים, להיכשל, להיות "לא מושלמים", אבל גם דאג שהם יבינו שיש להם את הגיבוי שלו. זה מה איפשר להם לטוס מעלה מאז. שלא תבינו נכון, הוא ידע שעוד יהיו טעויות גדולות יותר – ואכן היו. אבל באותו רגע הוא הוכיח לכלל העובדים של החברה שיוכלו לעבור ביחד את כל מה שיקרה, ולצמוח מזה כל פעם מחדש. מנהיגים טובים יודעים זאת, והצוותים החזקים ביותר בנויים להתמודד עם זמנים קשים.
ב-Thrasio מדברים הרבה על "כשל קדימה"
הגישה הפתוחה שלהם לטעויות היא סוד להצלחה שלהם. כמו הרבה מהמנהלים והעובדים בחברה, גם סטפני מעידה על עצמה שהיא תחרותית, ושהיא רוצה רק לנצח, וכי זה אתגר לא פשוט עבורה לראות ב"כישלונות" כחוויות למידה. אבל זה באמת הכל עניין של חשיבה. בין אם אתם מצליחים ובין אם לא, זה הכל באיך אתם רואים את הכישלונות שלכם כמו גם את הניצחונות שלכם.
והנה לכם עוד סיפור כדי לבסס יותר את הכיוון הזה: הסיפור של חברת המסחר האלקטרוני Bravelets
לפני שהגיעה ל-Thrasio, היתה סטפני המייסדת והמנכ"לית של סטארט-אפ לתכשיטי מסחר אלקטרוני בשם Bravelets. בתוך תקופה של 6 חודשים, הגתה רעיון למוצר, מצאה את הספק, בנתה אתר והשיקה את המותג. לרוע המזל, כל אצוות המוצרים הראשונה הייתה נוראית. בסופו של דבר קיבלה 2,000 יחידות שהיו באיכות ירודה. אבל היו לה הרבה הזמנות לספק, כי מה לעשות בשיווק היא תותחית, אז נאלצה לשלוח מוצרים נחותים ולספוג בכך פגיעה בערך המותג.
לאחר מכן מצאה ספק חדש, שיפרה את המוצר שלה ושלחה לכל מי שרכש מהאצווה הראשונה תחליף חינם. המהלך הזה דרש המון זמן עבודה ומשאבים, אבל העסק כבר היה מבוסס יחסית ותפס שוק, והיא היתה צריכה את המומנטום הזה מהאצווה הראשונה אחרת Bravelets לא היה מתקדם לשום מקום.
זה לא היה סוף הסיפור של Bravelets. במשך זמן מה, השמש ממש זרחה מעליו, והמותג זכה בפרסים על כך שהוא אחד המותגים הצומחים ביותר באוסטין שם יוסד. סטפני עצמה הוגדרה במגזין "אוסטין ביזנס ג'ורנל" כיזמית המוצלחת ביותר מתחת לגיל 40, ובאמת היתה שם הצלחה גדולה מאוד. אבל התמקדות אך ורק בהצמחת המותג גרמה לכך שבסופו של דבר הוא הפך ללא רווחי, ואז גם המכירות הפסיקו, ואחרי 6 שנים נאלצה סטפני לסגור את העסק. מאז היא תמיד קוראת ל- Bravelets ה – MBA הפרטי שלה, כי למדה כל כך הרבה שם בדרך הקשה.
בכל סטארטאפ או עסק שפועלים בצורה רזה יחסית, יש ערך למוצר מינימלי בר-קיימא, ככה שלעיתים אתם צריכים לשים את הפרפקציוניזם שלכם בצד, ולהוציא את המוצר שלכם לשוק גם אם הוא לא מושלם. לכל אורך הדרך חשוב ללמוד מהלקוחות שלכם, ולשפר את המוצר שלכם במטרה להפיק משהו אפילו טוב יותר.
את קרלוס היא הכירה בשנת 2013 עוד בזמן שניהלה את Bravelets, סוכנות הפרסום שלו הפעילה את המודעות של המותג בפייסבוק, והם היו שותפים מספר שנים עקב כך. כשהוא ייסד את Thrasio, הוא הציע לה לבוא לעבוד איתו והיא הרגישה שהגיע הזמן להרפתקה הבאה שלה. סטפני ציינה שהיא מאמינה שהכל קורה מסיבה כלשהי, וגם כאשר דלת אחת נסגרת, נפתחת דלת אחרת וברוב המקרים הדלת הזאת מרגשת יותר. משהו שאולי באותו זמן מרגיש כמו כישלון, מוביל להצלחה גדולה עוד יותר.
גישת ה"לשים את הפרפקציוניזם בצד", עליה דיברנו קודם, באה לידי ביטוי כבר במוצר הראשון ש- Thrasio רכשה, ההשערה שלהם הייתה שהם יוכלו לקנות מותג אמזון בעל דירוג נמוך בעמוד 3 עבור מונחי חיפוש, ליישם את כל שיטות המסחר האלקטרוני הטובות ביותר שלהם ולהעלות את הדירוג.
מהר מאוד הם למדנו שזה ממש קשה ליישום. אם אתם קונים מותג עם 200 ביקורות, ולמותגים המובילים בקטגוריה זו יש 2,000 ביקורות, מהלכי SEO לבדם לא יכולות לגשר על הפער הזה. מאז, הם למדו כל כך הרבה על מה זה נדרש כדי להצמיח מותג, וזה משפיע על האסטרטגיה שלהם בכל הנוגע לרכישת חברות. זוהי דוגמה קלאסית של הצבת "כישלון קדימה" לעבודה.
איך Thrasio בונה מנטליות של "כישלון קדימה" לתוך התרבות שלה
ב-Thrasio, כישלון אינה מילה גסה היא למעשה הכלל המוביל. קרלוס קורא לעובדים לשיחות כאשר הוא חושב שהם לא עשו מספיק טעויות וטוען שהם לא מספיק זריזים בשל כך. במסחר אלקטרוני, דברים משתנים במהירות הבזק, גם אם הייתם הכי טובים בהפעלת PPC אתמול, מה שעשיתם אולי לא יעבוד טוב היום. בתחום הזה, אתם לא יכולים להיות שונאי סיכונים, אם אתם לא נכשלים, אתם לא עושים את העבודה שלכם על הצד הטוב ביותר. אתם כל הזמן צריכים לנסות דברים חדשים, לשבור מוסכמות ישנות, ולבדוק, לבדוק, לבדוק שוב.
"כישלון קדימה" כל כך חשוב ב-Thrasio שהם הופכים אותו לנדבך בתרבות שלהם. הם מבקשים באופן שוטף מהעובדים לשתף סיפורי כישלון, הטובים שבהם משותפים בפגישות החודשיות עם כלל העובדים ברחבי העולם. דרך לקחי הטעויות האלה, Thrasio כחברה ממשיכה להשתפר.
שלא תבינו נכון, אף אחד לא אוהב לחוות כישלון, וזה ברור שעובדים טובים ומנהלים טובים לא חותרים לשם. אבל כאשר אתם בנקודת שפל – בין אם זה בקריירה או בחיים האישיים שלכם – התמקדות בחיובי היא בהחלט אמרה קלה יותר לומר מאשר לעשות בפועל, ולכן זה שריר שצריך לאמן.
סטפני מסתכלת על זה ככה: יש לה רק כמות מסוימת של אנרגיה ביום נתון. אז היא יכולה להשקיע את האנרגיה הזו בדאגות, או שהיא יכולה להשקיע אותה בהתפתחות ובנייה של משהו חדש כתוצאה מזה. שנו את נקודת המבט שלכם כדי להתמקד ביצירה, לא להתמקד רק בהצלחה. אתגרו את עצמכם והישענו על יצירת ההזדמנות הבאה, גם אם אתם רק עושים משהו שאתם נהנים ממנו. התחייבו לעשות משהו שמרגש אתכם במשך שעה אחת בכל יום, בוודאות משהו יצוץ מזה, משהו חיובי.
הדבר הכי ממכר בלהיות בתעשיית המסחר האלקטרוני הוא שהיא משתנה כל יום. זה גם יכול להיות מפחיד כי זה עשוי להרגיש כאילו לעולם לא תוכלו לשלוט בזה, מצד שני זה מרגש, כי כל אחד בכל גיל וסטטוס יכול להיכנס למערבולת הזאת, ואין חסמים, כאן אתם לא יכולים לנוח על זרי הדפנה. אתם צריכים להמשיך להיכשל, ושוב להיכשל, לתקן, ושוב להיכשל.
*קרדיט לאתר thrasio
