במאמר הזה נתמקד בשתי שאלות נפוצות בנושא הגנה על מותג, לוא דוקא בעולם מכירות האונליין או אמזון, אלא בכללי, למרות שהכל מתחבר בסופו של דבר.
מדובר על 2 שאלות נפוצות בעת דיונים עם סוחרים בנושא של הגנה על המותג:
הראשונה: "מתי הזמן הנכון לעסוק בהגנה על המותג?"
השנייה: "מאיפה להתחיל עם כל עניין ההגנה על המותג?"
עם הגידול האקספוננציאלי של השווקים המקוונים, כגון אמזון, והתוספת הדלק בדמות מגפת הקורונה, בשנתיים האחרונות, אין זה מפתיע ששתי השאלות הללו עולות לעיתים קרובות מאוד.
בואו ננסה להבהיר את התמונה, כמה שיותר, בנושא הזה:
מתי הזמן הנכון לעסוק בהגנה על המותג?
זה כל כך פשוט ועם זאת, כפי שאולי אתם אומרים לעצמכם כרגע, לא כל כך קל. למרות שאין זמן לא טוב להגדיר את הגנת המותג ולהחזיר בעלות על המותג שלכם, ישנן למעשה 2 נקודות מרכזיות במסע המותג שבהן אנחנו בדרך כלל מתחילים את פרויקט הגנת המותג:
קחו לדוגמא:
נקודת מגע 1:
המותג הוא מותג בגודל בינוני, נמצא באמזון 5 עד 10 שנים או יותר, עם זאת, מעולם לא באמת הופעלו בגינו איזה שהם מגבלות על הסוחרים בכל הנוגע למכירה מקוונת.
במצבים אלה, בדרך כלל למותג יש יותר מ – 100 סוחרים בשוק האפור (לא מורשים) כאשר מוצר המותג שלהם שימו לב, כן רשום באמזון. בנוסף, יש בערך עוד 40 עד 50 ב – Walmart, ועוד הרבה סוחרים חד פעמיים עם מוצר או שניים ב – eBay.
האם זה אידיאלי? ברור שלא, אבל אני מחזיר אתכם לשאלה המקורית שהיא: מהו הזמן הנכון ולא מהו הזמן האידיאלי.
בתרחיש כדוגמת זה, וכמו בתרחישים דומים נוספים, נדרשת עבודה בהגנה על המותג כמה שיותר מוקדם. בגלל שזה עדיין אפשרי, בשלב הזה. אם בסיס משפטי של מדיניות והסכמים לא יסודר במהירות, הבעיה רק תלך ותגדל, מספר המוכרים יגדל, והמחירים ימשיכו להתגלגל כלפי מטה עד שכל הצדדים המעורבים ייאלצו לפרוש, כולל בעלי המותג.
נקודת מגע 2:
המותג זוכה להצלחה של ממש בדרך כלל באמצעות מספר קמעונאים מרכזיים ברשת, ומתחילים לראות את מוצריו צצים דרך מוכרים לא ידועים באמזון, וולמארט, גוגל ו- eBay.
כאשר זה קורה, כשהמותג עדיין מותג קטן יחסית, אנשי המותג המובילים יתחילו להגיש תלונות מצד שותפיו הקמעונאיים המרכזיים. זה עשוי להישמע משהו כמו: למה אתה מוכר את המוצר X ב- $ 17.43 באמזון? אני צריך לגבות $ 19.95 רק כדי לייצר.
זהו עיתוי יותר אידיאלי להשיק את פרויקט הגנה על המותג: ערוצי המכירות עדיין ניתנים לשליטה, השותפים הקמעונאיים מועטים וניתנים לניהול, ויש צורך להשקיע פחות זמן "ניקיון" לפני שניתן יהיה לבצע תחזוקה שוטפת מקום.
ועכשיו: מאיפה נתחיל ביישום הגנת מותג?
זה אמור להישמע לכם קצת מוכר, אבל שווה לחזור על זה, במקרים האלה, חשוב ללכת למקור הבעיות ולא רק לטפל בסימפטומים.
הדרך בה מומלץ להתחיל עם כל מותג היא:
- לבצע הערכת מצבו של המותג כדי לקבל מושג מדויק על מה שקורה בשוק, לבדוק אילו מאמצים היו או מתנהלים כרגע, וליצור אסטרטגיית הגנת מותג.
- ליצור תוכנית מפיצים מתאימה וליווי כולל הסכמים או מדיניות, המשלבים את התוכנית שגובשה בסעיף הקודם.
בדרך כלל, 8 מתוך כל 10 מותגים, מתחילים ומנסים לטפל רק בסימפטומים לפני שהם מבינים שזה אינסופי וגם לא יעיל, וכי עדיף להגיע לשורשים ולטפל בהם.
עבודת סימפטומים בדרך כלל תכלול מאמצים כגון ניטור MAP (מחיר ממוצע מפורסם), שליחת מכתבים להפסקה ודיון, הגשת תלונות על רישום מותג, שליחת הודעות על הפרת מחיר MAP וכו'.
ללא תוכנית מפיצים מסודרת מראש, מאמצי האכיפה של ה – MAP, הסרות "המוכר הבלתי מורשה" ותלונות במרשם המותגים, כדוגמת הפרות דרמטיות כגון זיופים וכו', לא יצליחו.
חשוב לדעת כי מדיניות MAP ניתנת לאכיפה רק מול מוכרים מורשים של המותג שלכם. כעת, אתם עשויים לשאול: כיצד אנו קובעים מי מורשה? וחזרנו לתוכנית המשווקים.
מותגים חייבים להיות זהירים בניסיון לאכוף את סימני המסחר שלהם באופן כללי, מכיוון שדוקטרינת המכירה הראשונה מגנה על המוכרים באופן כללי. אם נשלחו מכתבי איום למוכרים לא מורשים, הם עלולים לתבוע בחזרה בסיבת התערבות עסקית תוך התייחסות לזכויותיהם בהתאם לדוקטרינת המכירה הראשונה.
אז עד כה גרמנו לכם לחשוב, ולסיכום הנה 2 שאלות פתוחות:
1) מה יהפוך את אותם המוכרים לבלתי מורשים או מורשים?
2) כיצד אוכפים זאת?
והתשובה גם פה היא: תוכנית משווקים מוסדרת ומוגנת בחוקים המתאימים. בעלי מותגים, חשוב שיהיו עם היד על הדופק פה.
במאמר מוסגר, נוסיף, אנחנו מכירים כמה סוחרים שהמוצרים שלהם ייחודיים מאוד, ויש כאלה שהסדירו את המוצר כפטנט ועושים עוד שניתן להגן עליו ועל המותג, ויש מי שנרדמים על השמירה. שימו לב לזה, ואם זה רלוונטי לכם, אל תהיו אלו שנרדמים על השמירה.
*קרדיט לאתר retailbloom